פוסט מוזיקלי - אותן המילים בלחנים שונים

 שבת של סגר, אין לי כח לעשות יותר מדי. אז במה אמלא את הזמן? נכון. אייגע אתכם בפוסט מוזיקלי טרחני נוסף.

זוכרים שלפני כמה שנים כתבתי פה על תופעה של מילים שונות באותו הלחן? (ברור שאתם זוכרים. זה נקרא "מה, זה שיר אחר?" , באמת, פוסט יוצא מן הכלל).
אז עכשיו, אני מרגיש שהתנאים בשלו לפוסט הפוך. מילים שהתפרסמו בלחנים שונים. 

כמה מילים על הפוסט. 
אז ככה, יש המון דוגמאות, ואני לא מתיימר להציג את כולן. זה בעיקר נפוץ לגבי מילים מהתנך או ממסורת ישראל. נפוץ לא מעט גם עבור מילים שנכתבו על ידי משוררים ידועים. 
אני אביא פה כמה דוגמאות. רובן די ידועות, ואנסה, בשם עצמי כמובן, להחליט איזה לחן טוב יותר.
זה כמובן עניין של טעם אישי, ואשמח לפתוח את זה לדיון, אבל לא פחות מהטעם האישי, שווה לשקול כאן באיזה מהמקרים הלחן הולם יותר את רוח המילים.

זהו, חפרתי.
מתחילים.

נהר

 "אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים. זה לא יהיה אותו הנהר ולא אותו האדם."(הרקליטוס)

איפה זה היה? אני בטוח שזה אמור להיות קרוב פה איפשהו.
הנשימות נעשו כבדות יותר ויותר. היה חם מאוד, ואני כבר מזמן לא ילד. זכרתי את המסלול הזה כהרבה יותר קל. אפילו קליל.
ופתאום...עליות, ירידות, עצים נופלים שחוסמים את הדרך, והגבעה הקטנה הזו? בטוח שהיא היתה פה כשטיילתי פה בפעם שעברה? לפני 30 שנה? לא זכור לי משהו כזה. אני בכלל במקום הנכון? הכל היה אז הרבה יותר "מישורי" מהיום...

בכלל, מה עבר לי בראש כשהחלטתי לצאת לטיול לבד בטבע באמצע הקיץ?

הכל התחיל לפני כמה שבועות...

שנת קורונה, הכל נעצר, תחושה של חוסר תוחלת וחוסר עניין כללי במה שקורה, ואיזו עצירה בחיים בהמתנה ל..השד יודע מה.  מין תקופה שכזו.

תמיד הולכת לפניך שתיקתך - על כוחן של המילים


מה הן המילים אם לא שתיקה
תמיד נוסעים איתן לארץ רחוקה.
מגדל נופל, הגשר הוא חבר.
לעוד גשרים - אותם אתה עובר לשווא.

מה הם הגשרים אם לא עכשיו?
עכשיו ועוד עכשיו
הוא זמן, הולך ושב
על עקבותיו.

מהו הסיפור בילקוטך?
מעט מחר, מעט היום, וילדותך.
אני מביט, עפר ויהלום,
זה מתפורר, וזה מבריק פתאום באור.

מה הן המילים - אם לא לזכור
אתמול ועוד אתמול, הזמן שיעבור איתך,
תמיד הולכת לפניך שתיקתך.
 
(משה בן שאול) 

את השיר אני מכיר שנים רבות, כמובן. מעולם לא התעכבתי, עד עכשיו, לנסות להבין מה הוא מנסה להגיד.
למעשה, אני לא מסוגל להפריד את המילים מהלחן והשירה (המצויינים!!!) של שלמה ארצי בתקליט "חצות". זה בא אצלי בחבילה אחת. 

לאחרונה יצא לי לחשוב קצת על המילה. או יותר נכון, מילים. ערכן, תפקידן בחיינו. "חיים ומוות ביד הלשון" אמר שלמה המלך. כולנו מושפעים מהן, משתמשים בהן כדי לאהוב, לשנוא, לרמות, להשיג, לקדם, לרומם ולהשפיל..

בהקשר הזה, השיר הזה ריתק אותי אליו. הטקסט לא קל, ובכל זאת...מקווה שירדתי לדעת המחבר.