בימים אלה אני מטייל לי ברומא. סוף שבוע ארוך עם האשה, לאחר די הרבה זמן מאז שטיילנו יחד, ללא הילדות.
פעם ראשונה שלי ברומא, למרבה הפליאה (אני נוסע המון מהעבודה, כבר הרבה שנים, ועוד לא הזדמן לי), ואני ממש לא הולך להפליג פה בשבחה וביופיה של העיר. רבים וטובים ממני עשו זאת (אבל מכמה תמונות לא תתחמקו) .
פעם ראשונה שלי ברומא, למרבה הפליאה (אני נוסע המון מהעבודה, כבר הרבה שנים, ועוד לא הזדמן לי), ואני ממש לא הולך להפליג פה בשבחה וביופיה של העיר. רבים וטובים ממני עשו זאת (אבל מכמה תמונות לא תתחמקו) .
ועדיין, בניגוד לכמה ערים אחרות, האנשים חיים בה חיים רגילים. מהגרים לצד איטלקים.
היא כולה אומרת חילוניות, שגרה היטב בכפיפה אחת עם הקדושה השורה על העיר.
וכך רואים זמרי רחוב ורקדנים מופיעים בכניסה לפנתיאון, או לכנסייה כזו או אחרת.
זה לא מפריע לאף אחד. זה עושה טוב לכולם.
הלוואי עלינו.
ועל זה בדיוק נכתב השיר הבא, של נתן זך שאותו אני רוצה לחלוק פה. שיר יפה.
ועכשיו, כפי שאיימתי קודם, כמה תמונות. לא של המונומנטים, כאלה יש המון..דווקא של הדברים היפים באמת ברומא
השיר, קצר וקולע. רומא יפה, יפה. יופי נצחי (לא רק הסטוריה).
השבמחקאחת הערים החביבות עליי. הסמטאות, שצילמת, בהן אני אוהבת ללכת לאיבוד.
דרך אגב, התמונות מאד יפות.
מחקאפשר "לגנוב"?
תמורת תשלום הולם 😃
מחקפעם אחת בחיי ביקרתי באיטליה וכמובן גם ברומא
השבמחקומאז, אני חולמת לשוב לשם... גם על ללכת לאיבוד בין סמטאותיה הציוריות.
אני אופטימית - החלום הזה יתגשם :)
תודה, גיא, על רשומה אופטימית }{ }{