אין לו מושג

הוּא לֹא מֵבִין אֵיךְ זֶה עוֹבֵד
לָמָּה אֲנָשִׁים אוֹמְרִים דְּבָרִים
שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁהֵם לֹא נְכוֹנִים
וְכֻלָּם מְשַׂחֲקִים אֵיזֶה מִּשְׂחָק
שֶׁרַק הוּא לֹא מֵבִין אֵיךְ לְשַׂחֵק.

הוּא יוֹדֵעַ רַק מָה נָכוֹן וּמָה לֹא
הוּא לֹא מֵבִין מָה "כְּדַאי לוֹ לְהַגִּיד"
וּמָה "צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ"
וְשֶׁיֵּשׁ יְעָדִים, וּמְגַמּוֹת, וּמְכִירוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת
הוּא לֹא מֵבִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹנוּס, וְיֵשׁ בִּצּוּעִים
וְשֶׁאֱמֶת זֶה דָּבָר גָּמִישׁ

הוּא יוֹדֵעַ מְעַט מְאוֹד
הוּא רַק יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שֶׁמֶשׁ בַּחוּץ
וְיֵשׁ יָם, וְהַר, וְעֵמֶק, וּמְדַבֵּר
וּמוּזִיקָה. כָּזוֹ שֶׁנִּכְנֶסֶת לוֹ לַלֵּב.
וְשֶׁבַּחוּץ יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהוּא אוֹהֵב



בית בשדה

בית עזוב בשדה ירוק
פעם מישהו השקיע כסף, קנה חומרים, תיכנן, קיבל אישורים, ובנה אותו.

הישגים

אני כבר בגיל כזה, שאתה כבר מסתכל אחורה על הקריירה שלך, ומתחיל לפזול קדימה לעבר הפנסיה שלך.
נכון, יש עוד זמן, אבל בגילי אני יכול לעשות איזה סיכום ביניים ולחשוב אם הצלחתי או לא הצלחתי.

כשאני מסתכל אחורה ומשווה את מה שהשגתי למה שחשבתי או שאפתי להשיג, אין לי אלה להודות ש...לא משהו.
כלומר הגעתי לעבודה יציבה, משכורת סבירה, פה ושם היו לי הצלחות, פה ושם היו לי הישגים. אבל גם כשלונות לא חסרו, ואם להודות על האמת..גם פוטרתי או הוזזתי מתפקידי איזה פעם או פעמיים (בצדק או לא בצדק? לא משנה כרגע).

החלק המעניין הוא הפרספקטיבה.
כלומר...מהי ההצלחה עבורי. למה אני קורא הישג. זה השתנה עם השנים.
הדברים שאני גאה בהם בכל הקשור לעבודה, קריירה לא קשורים בכלל להצלחות עסקיות או מקצועיות