אני כבר בגיל כזה, שאתה כבר מסתכל אחורה על הקריירה שלך, ומתחיל לפזול קדימה לעבר הפנסיה שלך.
נכון, יש עוד זמן, אבל בגילי אני יכול לעשות איזה סיכום ביניים ולחשוב אם הצלחתי או לא הצלחתי.
כשאני מסתכל אחורה ומשווה את מה שהשגתי למה שחשבתי או שאפתי להשיג, אין לי אלה להודות ש...לא משהו.
כלומר הגעתי לעבודה יציבה, משכורת סבירה, פה ושם היו לי הצלחות, פה ושם היו לי הישגים. אבל גם כשלונות לא חסרו, ואם להודות על האמת..גם פוטרתי או הוזזתי מתפקידי איזה פעם או פעמיים (בצדק או לא בצדק? לא משנה כרגע).
החלק המעניין הוא הפרספקטיבה.
כלומר...מהי ההצלחה עבורי. למה אני קורא הישג. זה השתנה עם השנים.
הדברים שאני גאה בהם בכל הקשור לעבודה, קריירה לא קשורים בכלל להצלחות עסקיות או מקצועיות