הקשר בין מקטרת לפייסבוק

אני לא חובב אומנות גדול, וידען קטן מאוד בנושאי האומנות הקלאסיים כמו ציור או פיסול. יחד עם זאת, פה ושם יצא לי קצת לראות ולקרוא דברים, ואפילו לאהוב כל מיני יצירות.
ההקדמה זו באה כי רציתי להציג פה  יצירה שמעוררת קצת מחשבה. היצירה היא של הצייר רנה מגריט ושם היצירה הוא "בגידת הדימויים".
זו אינה מקטרת
לכאורה, תמונה חסרת ייחוד. ציור ביד מיומנת למדי של מקטרת פשוטה. אין כאן שום דבר יוצא דופן בהיבט הטכני של מלאכת הציור. יחד עם זאת, השורה המאוד לא תמימה "ceci n'est pas une pipe" ("זו אינה מקטרת") נותנת לתמונה הזו מימד נוסף. פילוסופי.
"זו אינה מקטרת", טוען הצייר. אבל מה זה, אם כן ?
ובכן, זו אינה מקטרת. זה ציור של מקטרת. דימוי. סימבול למקטרת.
אי אפשר לדחוס לציור טבק, אי אפשר להשתמש בו לעישון. זו לא באמת מקטרת.
יש כאן התייחסות לפער שבין האידאה של העצם המתואר, לעצם עצמו.
האמן מעמיד בפנינו פרדוקס, קונפליקט בין התמונה, לאמירה המבוטאת במילים. הציור מעמת אותנו בין הסמלים בהם המוח האנושי משתמש לתיאור המציאות, למציאות עצמה. אגב, את אותו העיקרון ביטא בזמנו גם פילוסוף בשם ג'ונס שהזכיר לכולנו כי המילה "כלב" אינה מסוגלת לנבוח.

למה נזכרתי בכל זה? זה קפץ לי היום לראש בהקשר של פייסבוק, ווטסאפ, רשתות חברתיות בכלל, ה"חברים שלנו" ברשת החברתית, ה"לייק" שכולנו כל כך צמאים לקבל, ה"ארועים" וה"קבוצות" שאנחנו מנהלים שם, או משתתפים בהן...
חברים. זו לא מקטרת. אלו לא החיים!!!
זה רק דימוי (ואפילו לא מוצלח במיוחד) לחיים.
גם אני חוטא בהתמכרות כזו או אחרת למחשב בכלל, לפייסבוק בפרט. גם אני נוטה להתבלבל בין לייקים במחשב, להבעת תמיכה ואמפתיה בחיים האמיתיים, בין מכרים לחברים...
הפייסבוק כמודל של החיים (או לפחות המארג החברתי שלנו בחיים האמיתיים) הוא אמנם מרחיב גבולות, אך אינו מתקרב במהותו לדבר האמיתי שהוא אינטרקציה בין אנשים.
במילים אחרות אין "לייק" המתקרב במהותו לחיבוק או מגע אנושי, ואין צ'ט שיכול להתקרב לשיח פנים אל פנים.
הדבר האמיתי הוא גדול בהרבה (כפי שמדגימה התמונה הבאה של מגריט, שצוירה מספר שנים מאוחר יותר).

4 תגובות:

Tali אמר/ה...

וואו, איזה טוויסט. לרגע חשבתי, שזה פוסט כבד על אומנות, ואז סובבת אותו.
חומר למחשבה על מה הם חברים ב-2016, איפה מסתיימים "החיים האמיתיים" ומתחילים "המדומים", הוירטואליים. מעניין וקצת מטריד.
קבל "לייק" ☺

אנונימי אמר/ה...

מילים או תמונות הן שרירותיות, זה מובן וידוע.
החיים ברשת יכולים לחלחל לתוך החיים שבאמת. באמת :)

לפעמים החיים הם שיר אמר/ה...

זה לא במקום. זה בנוסף. זה עוד אמצעי.

ilana.pa אמר/ה...

הזוית שלי:
ההתבוננות באמנות משמשת מקפצה [השראה] ליצור יצירה נוספת/אחרת. העבודה השניה של האמן מבטאת זאת בצורה נהדרת.

*קצת הזנחתי בעת האחרונה את המרשתת..
מקוה לשוב בקרוב, במלוא המרץ.