אני אוהב מאוד את דני רובס. אפשר להגיד שגדלתי עליו.
כשהייתי ממש ילד, חזרו ההורים שלי מהופעה של שלמה ארצי וסיפרו לי על הגיטריסט שליווה אותו בהופעה, והיה נורא מצחיק, וגם שר שם איזה שיר והוא שר נורא יפה.
שנתיים מאוחר יותר כבר הוציא הגיטריסט הזה את מסגרות. תקליט שנעלם לו ברעש של מלחמת לבנון וכמעט ולא הושמע. "מסגרות" הוא כיום תקליט מוכר מאוד, בעיקר לחובבי רובס, אבל את תהילתו הוא קנה בעיקר אחרי ההצלחה הגדולה של דני רובס עם "פנים ושמות".
אני מאלה שגילו את "מסגרות" בזמן אמת והתאהבו בו מיד. הרגשתי שמעבר למוזיקה המצויינת, יש פה משהו שונה, שמאוד דיבר אלי. היה בו משה חשוף מאוד. אפילו חשוף עד כאב. גם במילים, גם בלחנים, גם בעיבוד המינימליסטי ובעיקר בשירה. מין בתוליות ועוצמות שקשה לחקות או ליצור בצורה מלאכותית.
וכל ההקדמה הזו למה?
כי במשך הקריירה כתב דני רובס שירים גם לאחרים. חלק מהשירים התפרסמו מאוד (דוגמת "אחת מהבוהמה" של אריק סיני, או "נוסעת בעקבות האהבה" לורדינה כהן, שאליה עוד נחזור, או "תמיד אשה" של פנינה רוזנבלום - שיר שרובס התכחש אליו במשך שנים רבות) .
הרשימה הזו באה לעשות כבוד לכמה שירים של רובס שהתפרסמו, אבל לא יודעים שהוא כתב אותם, או שלא התפרסמו מספיק, וחבל.
אז הנה, יוצאים לדרך.
ראובן ארז - יום ועוד יום (פסטיבל הזמר 1987)
את הפסטיבל הזה ראיתי בטלוויזיה, והוא כלל המון שירים שלא מספיק הוערכו באותו הזמן, אבל בהחלט שירים ראויים.
ראובן ארז, זמר לא ממש מוכר, שלדעתי שמעתי את שמו קודם רק בהקשרים של מוזיקה מזרחית (מה שנקרא היום "ים תיכונית") עלה והתחיל לשיר.
כמי שאוהב את דני רובס (ולא הקשיב לדברי הקריינות שקדמו לשיר) לא היה לי ספק מי הלחין את השיר. טביעת האצבע הרובסית היתה מאוד בולטת פה. השיר עצמו לא הגיע לשום הישג משמעותי, ולדעתי לא הושמע בכלל בהמשך.
מאוחר יותר ביצע גם רובס עצמו את השיר, אבל בעיני, כמו בהרבה מקרים אחרים - הביצוע המקורי הוא העדיף.
השיר מצויין, הביצוע מצויין, ולמי שחובב רובס ולא הכיר - אני שמח להיות זה שמכיר לו את השיר.
נורית גלרון - מה אתה חושב (1984)
האלבום "נגיעה אחת רכה" היה הצלחה מטורפת. נורית גלרון הפציצה בו להיט אחר להיט.
החל משיר הנושא, דרך "השיר שהוא שר לי בגשם","השיר על הארץ", "למדני את השיר הפשוט" ועוד.
באמת, כל שיר פגז. אלבום שמיצב את נורית גלרון גבוה גבוה בסולם הזמרות בישראל. כתף אל כתף ליהודית רביץ.
בין השירים התחבא לו שיר קטן, שזכה להשמעות, אבל לא בסדר גודל של השירים האחרים.
את השיר כתב והלחין יוצר מתחיל (דני מי?) ובעיני הוא יוצא דופן ממש.
אני חושב שזו הפעם הראשונה (אבל ממש לא האחרונה) שדני רובס כותב לאשה.
את זה שדני רובס יודע לכתוב ולהלחין ברגישות אפשר היה לראות כבר ב"מסגרות", אבל לעשות את זה עבור אישה - זה כבר סיפור אחר לגמרי. סיפור שדורש הבנה ובגרות שנדיר למצוא אצל יוצר כל כך צעיר.
מבחינתי - את התקליט הזה הכרתי על בוריו מהרגע שיצא, אבל למרבה הפלא רק לפני מספר שנים גיליתי שדני רובס כתב את השיר הזה. ועד עכשיו זה מפליא אותי. גם בגלל שלא ידעתי, גם בגלל שהלחן הוא כל כך לא רובסי...
החל משיר הנושא, דרך "השיר שהוא שר לי בגשם","השיר על הארץ", "למדני את השיר הפשוט" ועוד.
באמת, כל שיר פגז. אלבום שמיצב את נורית גלרון גבוה גבוה בסולם הזמרות בישראל. כתף אל כתף ליהודית רביץ.
בין השירים התחבא לו שיר קטן, שזכה להשמעות, אבל לא בסדר גודל של השירים האחרים.
את השיר כתב והלחין יוצר מתחיל (דני מי?) ובעיני הוא יוצא דופן ממש.
אני חושב שזו הפעם הראשונה (אבל ממש לא האחרונה) שדני רובס כותב לאשה.
את זה שדני רובס יודע לכתוב ולהלחין ברגישות אפשר היה לראות כבר ב"מסגרות", אבל לעשות את זה עבור אישה - זה כבר סיפור אחר לגמרי. סיפור שדורש הבנה ובגרות שנדיר למצוא אצל יוצר כל כך צעיר.
מבחינתי - את התקליט הזה הכרתי על בוריו מהרגע שיצא, אבל למרבה הפלא רק לפני מספר שנים גיליתי שדני רובס כתב את השיר הזה. ועד עכשיו זה מפליא אותי. גם בגלל שלא ידעתי, גם בגלל שהלחן הוא כל כך לא רובסי...
ורדינה כהן - הרגע האחרון (1988)
שנת 1988 מוצאת את דני רובס במגמת נסיקה מטורפת, אחרי ששנה קודם הוא הוציא את "פנים ושמות" המצליח.
בשלב זה הוא כבר מספיק מוכר, מספיק מנוסה ויש לו מספיק ביטחון כדי לקחת תחת חסותו את ורדינה כהן ולעשות לה תקליט שלם. ורדינה כהן, ביתו של סולימאן הגדול ונצר למשפחת כהן המזמרת היתה כבר דמות מוכרת בנוף הזמר הישראלי, עם קרייה כזמרת ליווי והופעה בקדמי אירוויזיון.
מהתקליט הזה כולם מכירים את "נוסעת בעקבות האהבה". התקליט כולו היה הצלחה והתפרסמו ממנו עוד שני שירים מצויינים. האחד הוא "מתגעגעת אליך" והשני הוא "הרגע האחרון".
נושא השיר הוא מעניין. שוב כותב דני רובס לאשה, מילים וגם לחן. כמו בכל התקליט.
הפעם הוא מדבר על נושא אהוב עליו מאוד...אהבה אסורה.
הוא התחיל את זה שנה קודם עם "קטע מסוכן" בתקליט פנים ושמות, ובהמשך הקריירה נגע עוד מספר פעמים בנקודה הזו. וכל פעם, משום מה, דווקא מהזווית הנשית של הנבגדת, או הבוגדת (ראו ערך "שחררי אותו" מתוך "בגוף ראשון").
כתמיד - המילים כנות, אמיצות, חודרות.
בשלב זה הוא כבר מספיק מוכר, מספיק מנוסה ויש לו מספיק ביטחון כדי לקחת תחת חסותו את ורדינה כהן ולעשות לה תקליט שלם. ורדינה כהן, ביתו של סולימאן הגדול ונצר למשפחת כהן המזמרת היתה כבר דמות מוכרת בנוף הזמר הישראלי, עם קרייה כזמרת ליווי והופעה בקדמי אירוויזיון.
מהתקליט הזה כולם מכירים את "נוסעת בעקבות האהבה". התקליט כולו היה הצלחה והתפרסמו ממנו עוד שני שירים מצויינים. האחד הוא "מתגעגעת אליך" והשני הוא "הרגע האחרון".
נושא השיר הוא מעניין. שוב כותב דני רובס לאשה, מילים וגם לחן. כמו בכל התקליט.
הפעם הוא מדבר על נושא אהוב עליו מאוד...אהבה אסורה.
הוא התחיל את זה שנה קודם עם "קטע מסוכן" בתקליט פנים ושמות, ובהמשך הקריירה נגע עוד מספר פעמים בנקודה הזו. וכל פעם, משום מה, דווקא מהזווית הנשית של הנבגדת, או הבוגדת (ראו ערך "שחררי אותו" מתוך "בגוף ראשון").
כתמיד - המילים כנות, אמיצות, חודרות.
אריק סיני - עכשיו (1987)
שנת 1987, שנת הפריצה של דני רובס לצמרת אומני ישראל, מצאה את אריק סיני עושה את הדרך ההפוכה.
סיני, שבתחילת שנות השמונים היה אחד מהזמרים המובילים בארץ, עם שורה ארוכה של להיטים, החל לאבד מהצלחתו והשפעתו באמצע שנות השמונים, ונאבק נואשות להישאר בתודעה.
לקראת תקליטו "עכשיו" שיצא בסוף 1987 חיפש אריק סיני כוחות יצירתיים רעננים והגיע לרובס הצעיר.
התקליט כלל שני שירים של רובס. "אחת מהבוהמה" - אחד מהשירים הראשונים בכלל שהלחין רובס, והיה כבר שיר יחסית מוכר בזמן שיצא התקליט, ו"עכשיו" - שיר הנושא של התקליט.
המיוחד בשיר הזה שכאן רובס כתב רק את המילים, בעוד שאת הלחן כתב שאול בן אמיתי.
השיר עצמו מוכר יחסית, אבל מעטים יודעים שדני רובס קשור אליו, אולי בגלל שאין כאן את טביעת האצבע המוזיקלית הכל כך אופיינית לרובס.
סיני, שבתחילת שנות השמונים היה אחד מהזמרים המובילים בארץ, עם שורה ארוכה של להיטים, החל לאבד מהצלחתו והשפעתו באמצע שנות השמונים, ונאבק נואשות להישאר בתודעה.
לקראת תקליטו "עכשיו" שיצא בסוף 1987 חיפש אריק סיני כוחות יצירתיים רעננים והגיע לרובס הצעיר.
התקליט כלל שני שירים של רובס. "אחת מהבוהמה" - אחד מהשירים הראשונים בכלל שהלחין רובס, והיה כבר שיר יחסית מוכר בזמן שיצא התקליט, ו"עכשיו" - שיר הנושא של התקליט.
המיוחד בשיר הזה שכאן רובס כתב רק את המילים, בעוד שאת הלחן כתב שאול בן אמיתי.
השיר עצמו מוכר יחסית, אבל מעטים יודעים שדני רובס קשור אליו, אולי בגלל שאין כאן את טביעת האצבע המוזיקלית הכל כך אופיינית לרובס.
הראלה בר - דרך הים (1987)
בשנת 1987 הוציאה הראלה בר את תקליטה השני, ובדיעבד האחרון, "קשה בלילה".
הראלה בר, סומנה כמה שנים קודם כהבטחה גדולה. מעין ממשיכת דרכה של גלי עטרי (בשל גוון קולה הדומה).
היו לה כמה להיטים, אבל לא מספיק כדי ליצור קריירה לאורך זמן.
בתקליט הזה היה לה את הלהיט "טנגו אחרון (סקובידו)", ושני שירים של דני רובס שלא הצליחו.
אסתכן ואומר שזה אחד השירים הפחות מוכרים של דני רובס, ואודה שלא הכרתי אותו בכלל, עד שביצעתי את התחקיר לרשימה הזו.
למרות שהשיר לא מוכר בכלל, הרי שאם צלחתם את הפוסט עד הנה, אני ממליץ לכם להקשיב לשיר יפה, רובסי מאוד, בביצוע מצויין.
את המילים, אגב, כתבה רוני ערן.
הראלה בר, סומנה כמה שנים קודם כהבטחה גדולה. מעין ממשיכת דרכה של גלי עטרי (בשל גוון קולה הדומה).
היו לה כמה להיטים, אבל לא מספיק כדי ליצור קריירה לאורך זמן.
בתקליט הזה היה לה את הלהיט "טנגו אחרון (סקובידו)", ושני שירים של דני רובס שלא הצליחו.
אסתכן ואומר שזה אחד השירים הפחות מוכרים של דני רובס, ואודה שלא הכרתי אותו בכלל, עד שביצעתי את התחקיר לרשימה הזו.
למרות שהשיר לא מוכר בכלל, הרי שאם צלחתם את הפוסט עד הנה, אני ממליץ לכם להקשיב לשיר יפה, רובסי מאוד, בביצוע מצויין.
את המילים, אגב, כתבה רוני ערן.
