פגישה עם עלי מוהר (תשע שנים למותו)

אתה גיא?
הפתיע אותי בזמן ששוטטתי ברחוב, מחפש את הכתובת המדוייקת, קצת מתנשף, ובעיקר מקווה מאוד לדייק.
הסתכלתי לכיוון ושם הוא עמד. מכנסיים קצרים, סנדלים, חולצת טריקו חלקה פשוטה.
"כן" מלמלתי בהתרגשות.
"נעים מאוד, אני עלי".

ככה התחילה פגישתי עם עלי מוהר.
קבעתי להגיע אליו על מנת להנחות אירוח שלו בפורום מוזיקה עברית ב"וואלה". אי שם בשנת 2003. אירוח שהגיע אחרי שהרהבתי עוז להתקשר אליו, להשאיר הודעה קולית השואלת האם יאות להקדיש שעתיים מזמנו.
כשחזר אלי, מספר ימים אחרי זה...הבנתי שזה הולך לקרות. עלי מוהר ואני, בביתו. התרגשתי כמו נערת תיכון. בכל זאת...עלי מוהר.

טוב, יש לנו קצת זמן. ספר לי קצת על הפורום הזה שלך. ומאיפה הגעת הנה? ומה אתם עושים שם?
וככה התחלנו לדבר...ותוך כמה דקות הוא שלף בלוק...והתחיל לצייר לי איזה דיוקן בשרבוט מוכשר למדי..(הוא מצייר לי !!!) ו...הנה אני מוצא את עצמי מדבר איתו על אהבה משותפת שלנו... מנצ'סטר יונייטד (תגיד, מאיפה הוא הביא את הדג'מבה הזה? הוא לא רע. טוב, לפרגוסון תמיד היתה עין טובה...).

long story short
התחלנו את האירוח, למעלה בחדר המחשב. אנשים באים לפורום, שואלים שאלות. הוא עונה, ואני מקליד. תוך כדי זה הוא עושה לי הגהות (ישששש) ואני קולט אותו זז בסביבות השעה שמונה בערב בחוסר נוחות.
הכל בסדר?
לא, לא. אני באמת נורא נהנה. אבל יש עכשיו בטלויזיה גמר ריצת 100 מטר באליפות העולם. אפשר יהיה לבקש הפסקה? (עלי מוהר, בבית שלו, אחרי כמעט שעתיים של ישיבה ומענה לשאלות אין סוף, מרגיש לא נוח לבקש הפסקה).
טוב, אז ישבנו גם לראות את הגמר ביחד. ובכל הזמן הזה הוא מדבר אלי בחברות כזו. בגובה העיניים.כאילו אני לא איזה גרופי שהתנחל אצלו בבית...
חזרנו לענות לגולשי הפורום. בסבלנות ענה לכל אחד ואחד. עד שכולם באו על סיפוקם.
נגמר האירוח...נגמר הרגע הגדול שלי.
בעצם..עוד לא.

רוצה לשתות משהו?
לא, לא. כבר מאוחר.
נו, מי יראה איתי אתלטיקה? ויוי? (זוגתו).
טוב, אולי עוד קצת. אגב..תגיד, לא התרגשת כשהתחלת לעלות על הבמות ולהופיע ולשיר עם יוני רכטר ?
מה זה התרגשתי? שבועות לא ישנתי מהחרדה שאחזה בי (אתם מבינים ? עלי מוהר מספר לי על החרדות שלו מהופעות...אני חושב שמתתי והגעתי לגן עדן).
וכן הלאה וכן הלאה.
נפרדנו תוך כדי כך שהוא משביע אותי לבוא לבקר אותו מאחורי הקלעים בהופעה הבאה שאנכח.

ככה הוא היה. הכותב אולי החשוב ביותר בזמר העברי בעת החדשה, פובליציסט, איש רוח, אבל הכי חשוב..בן אדם. צנוע, חכם, אוהב אדם, מתון, מצחיק (כתיבת האנדרסטייטמנט שלו כל כך השפיעה עלי ועל חשיבתי...אם רק הייתי יודע לכתוב ככה).
ובאמת באמת ? זה היה אחד הרגעים היותר זכורים לי בחיי (ואני כבר לא ילדון). ואם יש מישהו שמסמל לי מהו בן אדם. איש טוב. דמות שצריך לשאוף אליה. זה הוא. עלי מוהר. 
 אני מסיים דווקא לא בשיר שכתב. יש המון כאלה. פנינים אחד אחד.
עלי מוהר כתב שני טורים בעיתון העיר . "מהנעשה בעירנו" (יצא לקט. מומלץ מאוד) ו"בשער" - טור הגיגים הנוגעים פחות או יותר לעולם הספורט. אז הנה דוגמה לטור כזה. שימו לב להומור, לעידון, לקלאסה !!!


6 תגובות:

  1. תשובות
    1. תודה רבה סבתא. כיף לשמוע

      מחק
    2. סבתא יקרה, נכנסתי אל הבלוג שלך וקראתי בשקיקה את הפוסטים האחרונים שכתבת... חבל שאינך כותבת עוד בבלוג שלך.

      מחק
  2. איך עברו חלפו להם תשע שנים?
    ואתה, גיא יקר, זכית
    באמת זכית!

    השבמחק
  3. ואולי משם הטור שלו שאבת את השראה לשם הטור שלך? :)
    יפה כתבת.

    השבמחק