כמה מילים על בטלנות

הפוסט הזה מוצא אותי בצימר בשדה בוקר.
משקיף על המדבר, המדבר משקיף עלי חזרה, ולא עושה כלום. בוהה...
לכאורה, יש המון מקומות יפים באזור. באתי ליום אחד וכדאי שאנצל את הזמן הקצוב בדרום כדי לראות קצת. נופים, בריכות מים, מכתשים, הרים...
מצד שני, ממש לא בא לי לעשות כלום מלבד לשבת במרפסת, להשקיף על החול, לגלוש קצת במחשב, ולברוח בחזרה למיזוג אחרי כמה דקות. וזה מביא אותי לנושא הבטלנות.

מתבטל במרפסת בצימר

חונכתי חינוך שכזה, שאומר שבטלנות זה רע.
צריך לקום בבוקר, לא לישון עד אחת עשרה.
צריך לעבוד. להיות יצרני.
צריך להתאמן. לשמור על עצמך, וגם להראות טוב.
צריך לנצל את הזמן ולעשות דברים. לשבת בזמן הפנוי ולבהות בטלויזיה זה לא יפה.
צריך הרבה דברים. וכל הדברים האלה דורשים להשקיע אנרגיה על מנת לצבור משהו. כסף, חוויות, כושר...

כשאני רואה אנשים בגילי שלא עושים את זה, אני מסתכל עליהם מלמעלה. בבוז מסויים. תראו אותה - ישנה כל היום. מתבטלת. מה היא עושה עם החיים שלה?
תראו אותו. אוכל כאילו אין מחר. הוא ימות מהתקף לב.
וההוא ? מה זאת אומרת הוא בוחר לא לעבוד ולחיות בצנעה? אז מה אם הוא מסתדר עם זה? הוא לא דואג לעתיד? ולילדים שלו?

ככל שאני חושב על זה, אני מוצא שהתגובות המתנשאות שלי ל"בטלנים" נובעות לאו דווקא כי אני חושב שהם חיים חיי נהנתנות ריקים מתוכן, אלא כי אני רואה בהם איום. איום על אורח חיי. על הערכים שלי.
כי אני רואה שאפשר לחיות ככה, ולהישאר בחיים
. שלא חייבים להיות ממושמעים, וחרוצים, ובעלי משמעת עצמית ספרטנית.

מה בעצם עושים אותם בטלנים? הם גורמים לי לפקפק באורח חיי.
מי אמר שאני צריך לעבוד כל חיי, עד שאהיה בן 67? תשע שעות ביממה? למה? מה יישאר ממני אחרי כל זה?
מי אמר שאסור לי לאכול עוגות וסטייקים אם זה מה שגורם לי הנאה? אז אחיה פחות. ובכלל, מחר אני יכול לקבל את "המחלה", כמו כולם. למה לא להנות מהחיים?
ולמה לא לישון עד מאוחר בבוקר  וללכת לישון בארבע בלילה אם ככה אני אוהב? למה לא לארגן את חיי כך שזה יתאפשר לי ?

למה בעצם לחיות בניגוד לכל מה שאני באמת רוצה לעשות, רק כי "ככה צריך"?
אז, בהזדמנות זו, אני רוצה להרים כוסית לחיי הבטלנים. אלה ששמים פס על כולנו. אלה שאנחנו נהנים להסתכל עליהם בהתנשאות צדקנית. אלה שמעזים לחיות את החיים שהרבה מאיתנו רוצים לחיות, אבל מפחדים. 

5 תגובות:

ilana.pa אמר/ה...

אחד - אם אתה שלם באורחות חייך, אף אחד או אחת לא יוכול להוות סיכון כלשהו עבורך או פקפוק בהתנהלותך הרגילה. [זה בד''כ טיעון שאני מעלה נגד חרדים שטוענים שהחילונים גורמים להם "סיכון" בהתנהלותם].
שניים - יש, מה שאני מכנה, "הדנ"א שקבלנו מהורינו". או שלעולם נהיה פעלתנים, מועילים, דייקנים וכד', או שבד''כ נחפש תמיד כיצד לעשות פחות ולהינות יותר.

עכ''פ, מקווה שנהנית מהשקט והשלווה המדברית-בראשיתית

Guy Alon אמר/ה...

אכן אילנה, הנאה מלאה והפוגה נדרשת מהמולת המרכז.
תודה

Adee Feinstein אמר/ה...

זהו, עכשיו אני סוכ"ס מבין למה בן-גוריון ירד לשדה-בוקר...

Noale אמר/ה...

אתה צודק.. החינוך הזה טבוע בנו כל כך חזק..

Unknown אמר/ה...

עצם העובדה שאתה מהרהר בנושא בטלה. זה אחד הסימנים שאינך בנוי לזה. אם אני מבינה נכון את המילה שאתה מתכוון אליה.נראה לי שאתה לא מסביר את עצמך. כי להתנתק ולשבת לכתוב למשל זו לא בטלה כלל.
או להתנתק מ שיגרה לעשות דברים שאתה אוהב זו גם לא בטלה. בטלן מולד הוא פשוט מתבטל ולא חושב שמשהו לא בסדר, זה דרך חיים ואני לא בטוחה שהוא יוצר משהו בזמן בטלה.
לכן אני מאחלת לך שיהיה לך את הכוחות לשלב בחיים עיסוקים שאתה אוהב ולהיות שלם עם זה ע"מ ליהנות בסופו של דבר כמו ריצה, רכיבה על אופנים, לזמר, לרקוד, לשמוע מוזיקה ובעיקר לכתוב כי את זה נראה שאתה עושה טוב.
יישר כוח.