סר אלטון בפארק. רשמים, תובנות וקיטורים

כפי שאולי הבנתם מהכותרת המאוד מרמזת, הייתי אתמול בהופעה של אלטון ג'ון.
כן. כן. סר אלטון ג'ון. הוא ולא מלאך. הוא ולא שרף. in the flesh.
ו...לא נפלתי מהכסא.
למה לא נפלתי מהכסא? קודם כל, כי לא היו כיסאות ליפול מהם. ישבתי עם כלל עם ישראל על הדשא, וזה רק חלק מהבעיה שלי ושל הגב שלי.
ולמה זה שווה פוסט? כי אני מנסה להבין האם העובדה שלא נפלתי מההופעה של אלטון ג'ון אומרת משהו עליו ועל ההופעה, או עלי ועל הנרגנות הטבעית שלי.
אלטון קשישא בפארק הירקון

אז הנה. בפרצוף. למה לא.
1. כי עבורי צריכה להיות סיבה להופעה של מעל לשעתיים וחצי. ולא היתה שום סיבה כזו. ההופעה בחלקה היתה טובה, ובחלקים רבים פשוט משעממת. המון שירים לא מוכרים עבורי (ועם כל הצניעות, אני חושב שההכרות שלי עם המוזיקה שלו היא לפחות ברמה הממוצעת של הקהל אתמול), כאשר השעה הראשונה כללה אולי שני שירים שהיו להיטים בארץ.
2. כי, כשאני חושב על זה, לאלטון ג'ון אין במצטבר יותר משעה של שירים שאני אוהב. מה שאומר שבהכרח נגזר עלי לשמוע שעה וחצי נוספים של שירים שאני לא מכיר/אוהב.
3. כי הוא עשה אתמול טובה שהוא בכלל התייחס לקהל. אמר משפט סתמי בהתחלה, תודות מתחייבות בסיום, ובין לבין הוא שימש כקריין רצף (עכשיו נשמע שני שירים מתוך התקליט הזה והזה...)
4. כי הקול שלו כבר לא מסוגל לסחוב את השירים הגדולים שלו. נכון, גם של שלמה ארצי ושל גידי גוב, אבל גם להופעות שלהם אני כבר לא הולך. והם לפחות מתקשרים עם הקהל שלהם.
5. 390 ש"ח לכרטיס, בשביל ישיבה על דשא, בהתחלה ישיבה נינוחה, ואחר כך ממש בגדר מלחמה על פיסת הדשא הקטנה שהצלחתי לשריין לעצמי. כמובן שאם רוצים לראות משהו חייבים לעמוד. אתם יודעים מה? לא בא לי לראות ככה הופעות. לא עכשיו, ובעצם מעולם לא. אני משלם כסף טוב, אני רוצה לשבת על כסא ששמי רשום עליו, ולראות הופעה, בלי שידרכו עלי (תרתי משמע), עם אקוסטיקה טובה, כניסה ויציאה כמו שצריך, חניה מסודרת וכדומה.
6. כי בהופעות בפארק הירקון ההופעה היא "בגדר שמועה". דהיינו אף אחד לא באמת רואה את אלטון ג'ון. אולי הוא בכלל בבית, שותה תה. (אלא אם כן קנית את אחד מהכרטיסים של ה 1000 ש"ח+). שומעים מוזיקה, רואים מסכי ענק, קצת וידאו ארטים. וזהו.
7. כי אלטון ג'ון, בניסיון להעלים את מגבלות הגיל, התחבא מאחורי להקה. אמנם מקצועית מאוד, אבל קצת שכחנו שבחלק מהשירים הגדולים שלו, זה רק הוא והפסנתר. לא צריך שום דבר אחר. בטח לא שתי גיטרות חשמליות, תופים והשד יודע מה עוד שמעקרים את כל העדינות מהשיר.
8. כי, כמובן, נשארתי עם השאלה המתבקשת...למה הוא לא שר את השיר ההוא , והזה... והאם הוא לא יכל לוותר על ארבעה שירים שאף אחד לא מכיר על מנת לשיר, לדוגמא, את השיר הבא?
והנה דוגמה למה שהוא יודע/ידע לעשות לבד. בלי שום עזרה.



טוב, אז אם הכל כל כך רע, למה בכל זאת הלכתי? ואפילו נהניתי קצת למרות כל הקיטורים?
כי זה סר אלטון ג'ון לעזאזל.
I'm still standing, Sorry seems to be the hardest word, goodbye yellow brick road, your song...
שאמשיך?
הבחור פשוט יודע לכתוב מוזיקה !!!

6 תגובות:

Adee Feinstein אמר/ה...

לדעתי, יש כאן עניין מרובע: ראשית (וקל יותר לי לומר זאת מארה״ב המעטירה) שקצה נפשי בכל-מיני אמנים המחיים את עברם ב״טורים״ בלתי-פוסקים. אלטון, הסטונ׳ס, בילי ג׳ואל ($600 מינימום לכרטיס להופעה החודשית בניו-יורק), די! נכון, ישנם כאלה (דילן, ניל יאנג) שמחדשים ומתחדשים תמידית, וישנם כאלה שפשוט נמאס לראות את מטחנת הכסף שלהם בפעולתה. שנית, נושא ההופעה הספיציפי: אלטון אחד שנותן לאצבעות לדבר; אני בטוח שיש לו סיפורים נהדרים, אבל הוא לא משתף אותם מעל הבמה. לאחרים יש יותר מה להגיד, אבל האיסטינקט שלי הוא תמיד ״תנו למוסיקה לדבר״. ראינו את ליונל ריצ׳י בקיץ שעבר והוא דיבר יותר משהוא שר... שלישית: אלטון הוא מלחין ופסנתרן פופ מוכשר (יחסית) אבל פרפורמר ו ״שואו-מן״ ממדרגה ראשונה. מזלו העצום של חייו זו השותפות המופלאה עם ברני טאופין, שכתב למעשה את כל הטקסטים המדהימים בשיריו (כולל את הדוגמאות בסוף הפוסט). הטקסטים הם הדבר שלוקח את לחניו והופך אותם ממוזיקת-מעליות לפופ איכותי. ואחרון-אחרון חביב, אנחנו בהחלט כבר שילמנו את חובותינו למדשאות, חופים, שדות-מרעה ושאר אתרי הופעה שונים ומשונים. היום? ״אם אין כיסא, אנ׳לא יוצא!״

Guy Alon אמר/ה...

אמן!!!

Noale אמר/ה...

תגובות ? הנה :-)

1 משעממת? אם אני קוראת אותך נכון - משעממת כיוון שלא הכרת את השירים.
זה בהחלט נכון - עובדתית - שבחלקה הראשון של ההופעה היו שירים שפחות מוכרים לקהל הישראלי הממוצע. אני חושבת שהיה קהל שהכיר גם (לפחות חלק) מהשירים שם :-)
אבל זה מוביל אותי לנקודה הבאה
2. אני חושבת שדבר ראשון - אתה צריך להבין אם זו "הופעה בשבילך, ואם כפי שאמרת - מראש אתה יודע ששאתה אוהב שירים שלו שימלאו גג שעה וההופעה היא שעתיים וחצי , אז שקול האם נכון לך ללכת להופעה כזו
יש מי שיהנה מהמוזיקה והשירים גם אם הם לא מוכרים (אני .. אני.. #רקאומרת) ויש מי שלא.. (משווה לגמרי להרקדות - יש מי שיסבול קשות אם לא יכיר יותר מחמישה ריקודים בבהרקדה של כמה שעות, ויש מי שיהנה גם אם חצי מהריקודים אינם מוכרים לו). אין על זה תשובה נכוונה או לא נכונה. זה תלוי מאד בך

4 חולקת עליך - כמה פעמים במשך ההופעה התפעלנו מאכות הקול שלו.

5+6 - נכון ונכון ונכון. אני למשל סבלתי קשות מענני העשן (גם סיגריות, אבל לא רק) אשר סביבי. אבל כשאתה הולך להופעה כזו - אלו הנתונים - TAKE IT OR LEAVE IT
ואם החלטת TO TAKE IT, מה לך כי תלין? :-D

8 זה נכון בכל הופעה של אמן שהספיק כל כך הרבה

**וגם - מה שאפרת כתבה בפייס- אם סתם באת עם מצב רוח לא מתאים , לא תעזור ההופעה הכי נהדרת... אתה לא תהנה.

ובסופו של דבר כן הלכת, ואפילו נהנית, לפחות קצת, כי זה סר אלטון ג'ון לעזאזל!!

אני ? נהניתי מכל צליל, על כל השירים שפיזמתי, ועל כל אלו שלא היו מוכרים לי (החדשים היו נהדרים!!!!)
ועם כמה שיאים - אחד מהם ההדרן

Noale אמר/ה...

אם קצה נפשך אז לא חייבים ללכת :-) זה ממשיך את קו התגובה לגיא. אם הופעה כזו מכל אוסף הסיבות (יקר, לא נוח בגלל שדשא, אני אוהב רק קצת שירים, וכולי וכולי) לא מתאימה לך... אז - פשוט לא הולכים - שומרים את הכח, הכסף והאנרגיות למה שחשוב לך יותר ויש סיכוי שתהנה ממנו יותר :-D

ללכת או לא ללכת למופעי דשא זה בעיני ללכת אולא ללכת לקמפינג - כן, שינה באוהלים וכאלו.. או שזה מתאים לך או שלא. ואולי פעם התאים ועכשיו לא. אז לא חייבים :-)

Noale אמר/ה...

אמלק לתגובתי הראשונה (אמלק=ארוך מדי לא קורא):

כל מה שקיטרת עליו היה ידוע מראש- ואלו דברים שצריכים להיכנס למערכת השיקולים אם ללכת או לא ללכת. אם לטעמך אוסף ה"רע" עולה על אוסף הטוב.. אז אולי באמת לוותר.
אבל בתכלס - הרי ברור לי שנהנית :-)

Adee Feinstein אמר/ה...

אכן, לפני חצי שנה קיבלתי זוג כרטיסים ל-Who, שכבר ראיתיהם בעבר הרחוק. היום אחד מהם עם 100% חרשות, והשני על-סף לנופף הליכון (במקום מיקרופון) על הבמה. מיד הענקתי לילדי, ואידך זיל גמור.