פוסט מוזיקלי: כשהלחן לא מתאים למילים

והפעם, כפי שנאמר בכותרת, פוסט מוזיקלי. התאים לי לשבת להתעמק בזה בבוקר סגרירי שכזה.
הנושא די ברור, אבל אסביר בכל זאת.
אתרכז בחמש דוגמאות לשירים ידועים. חלקם אפילו שירי מופת שכולנו אוהבים (יעני "נכסי צאן ברזל"), רק מה? מרוב שהתרגלנו לשמוע אותם, ואולי בכלל הכרנו אותם מאז ומתמיד, אף אחד לא שם לב שמבחינה אומנותית טהורה, השיר אולי נשמע מצויין, אבל הלחן לא הולם בכלל את רוח השיר, או את המילים עצמן.
בחלק מהמקרים לחן מצויין "אונס" את הטקסט (שהוא, לרוב, טקסט "נתון מראש" של משוררים) ושובר אותו לחתיכות, קוטע שורות, מכפיל/משמיט בתים או הופך בית לפזמון וכו'.

דוגמאות? מיד.

ניגון עתיק - נתן אלתרמן/מרדכי זעירא
שיר מפורסם, שזכה למספר לחנים מוכרים. הביצוע המוכר מכולם כנראה הוא זה של מרדכי זעירא, ששר יהורם גאון.
מילות השיר קשות מאוד. הוא מדבר על אהבה אלימה. בחור שמצהיר על אהבתו, ועל נכונותו להקריב הכל למען האשה (כולל למכור את שתי עיניו, לא פחות, על מנת לשים אוכל על שולחנה). הבית האחרון בשיר הוא בית שבוודאי היה מצדיק היום את כליאתו של הדובר, המסביר לאשה שאם רק ישמע שיצאה למסיבה, או נהנתה בלעדיו, הוא הולך לשרוף את ביתה כשהיא בתוכו. אכן, נפלא ומשובב נפש.
כלומר, זה מה שכנראה חשב זעירא כשחיבר לשיר הקשה הזה לחן קליל ונעים, ויהורם גאון שיתף פעולה.
הנה (ניסיתי לקשר את ההפניה לבית האחרון, ולא הצלחתי. אתם מוזמנים לקפוץ הישר ל 2:54 על מנת להבין על מה אני מדבר. למרות שהשיר כולו הוא שיר קשה והניגוד הזה בין הלחן למילים בולט לכל אורכו):



דווקא במקרה הזה יש לנו דוגמא נפלאה לאיך כן היינו (הייתי) מצפה שמילים כאלה יולחנו.
לקח יוחנן זראי את אותו השיר והלחין לו לחן קשה, בוטה, שמתאים בעיני הרבה יותר.
אריק לביא שר את זה נפלא, ואני מביא כאן קטע נדיר מתוך חזרה של אריק לביא על השיר. קטע שהעליתי בערוץ שלי לפני מספר שנים. שימו לב להבדל, ושוב אני מפנה לבית האחרון, החל מ 1:19 :






ליל חניה (אלתרמן/י. רוזנבלום)
מה? השיר המושלם הזה? הכיצד? כן, כן ושוב כן.
שיר נפלא, לחן מדהים, ביצוע משגע, ומילים... 
בעצם, על מה המילים? יש מישהו שיודע בכלל לשיר את השיר הזה בלי שירון? ואלו שמכירים את המילים, יודעים בכלל להסביר אותן?
אז זהו. שהמילים, ללא קשר ללחן, הן קשות. השיר מדבר על גדוד שריון שנערך בנקודת ההכנה בלילה שלפני קרב. הוא מדבר על הרעות, משתמש בדימויים תנכיים ובאופן כללי דורש ריכוז לא קטן על מנת לעקוב אחריו.
לכל אלה לא עוזרת העובדה שהלחן הנפלא של יאיר רוזנבלום לקח את השיר המקורי, קטע שורות, החליף משקלים, השמיט שני בתים, והפך את המעקב אחרי המילים הקשות מלכתחילה לבלתי אפשרי.
המוזיקאים קוראים לזה "פרייזינג". הלחן שינה לחלוטין את הפיסוקים של השיר, המעברים בין השורות, הדגשים וכו.
התוצאה ? מהממת. ההלימה בין הלחן למילים? גרועה.
(אגב, הסיפור על הלחנת השיר בין לילה על ידי יאיר רוזנבלום ידועה לרבים, אבל לאלה שלא מכירים אספר שיאיר רוזנבלום הבטיח ליהורם גאון שילחין לו שיר של אלתרמן לפסטיבל הזמר, כשגאון התקשר לשאול אותו האם עשה זאת, מיהר רוזנבלום לענות בחיוב למרות שלא עשה זאת. כששאל גאון מה שם השיר מיהר רוזנבלום לפתוח ספר שירה של אלתרמן, ונפל על השיר ליל חניה. יופי, אמר יהורם גאון, מחר אני בא לשמוע. והשאר היסטוריה...)
את השיר המולחן לא אביא כאן. כולנו מכירים אותו. אבל את המילים המקוריות אביא גם אביא. נסו להשוות בין מה שאתם קוראים כאן למה שהולחן.

תיבת הזמרה נפרדת (אלתרמן/נ. היימן)
עוד אחד של אלתרמן. כנראה לא מפתיע לאור אהבת המלחינים את שיריו, והתעקשותם להלחין מילים שהם לא תמיד יורדים לעומקן.
השיר הוא במהותו שיר פרידה המתאר את היפרדותו של המשורר/מספר מהעיר, מהעולם ומשיריו.
המילים הן עצובות, קודרות ומנוגדות לחלוטין לאופי העליז והקופצני של הלחן המצויין של נחצ'ה.
נחצ'ה עצמו התבטא בעבר כי אם היה מבין בצעירותו את השיר, לא היה מלחין אותו בצורה שהלחין.
למי שמעוניין בניתוח מעמיק של השיר והקונסקסט בו הוא נכתב מוזמן לקרוא את זה בקישור הבא.
ולשאר, פשוט נהנה מהשיר יחד.




אומרים ישנה ארץ (ש. טשרניחובסקי/נ. שמר)
השיר הזה יהיה קצת שנוי במחלוקת.
לשיר הזה שני לחנים מוכרים מאוד. הראשון הוא של נעמי שמר, והשני הוא של שלמה ארצי, למרות שהלחן המקורי בכלל הוא של יואל אנגל מ 1924. (השיר נכתב ב 1923).
במקור השיר נכתב כשיר המעלה תהיות, מיואשות משהו, על הניגוד בין הארץ הקשה, השוממה, המוזנחת לבין ההבטחה המקראית הגדולה ל"ארץ זבת חלב ודבש". השיר הוא שיר פסימי ומדוכדך.
לאחר מספר חודשים "שכתב" טשרניחובסקי את את השיר  לרגל הועידה העולמית של נוער "החלוץ" והפך אותו ליותר אופטימי. בגרסה זו התווסף לשיר רבי עקיבא, סמל יהודי לגבורה ונחישות, העונה לטענות הדובר בשורה "אתה המכבי". אתה זה שתפקידו לגאול את הארץ ולהפכה להבטחה המשגשת שהובטחה לעם ישראל.

את הגרסה המקורית הלחין נפלא שלמה ארצי, בלחן יפה ועדין התואם לטעמי את רוח השיר.
נעמי שמר, לעומת זאת, עשתה איזה מיש-מש בין הגרסאות והלחינה את השיר בלחן עולץ ופסטורלי. בעיני חטאה הגדול היה השמטה מכוונת של הבית הכי פסימי (שקיים בשתי הגרסאות הכתובות, ואף היה הפזמון החוזר אצל שלמה ארצי) ובכך השמיטה חלק מהותי מהשיר.

אוּלַי כְּבָר אֵינֶנָּה?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ.
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה.

היא עוד החמירה והוסיפה על הטעות הזו טעות נוספת - היא התעקשה גם לשיר את זה, בעליצות מוגזמת ומעצבנת לטעמי .
התוצאה קשה.



כלום לא עצוב/אביתר בנאי
אני מסיים כאן בשיר שונה מאוד מהאחרים. גם בגלל שהוא לא שיר של משורר "קאנוני", אבל בהקשר של הפוסט הזה - זה שיר שבו המחבר הוא גם המלחין, והוא כתב באופן מכוון ומודע מאוד לחן המנוגד באופן קיצוני ביותר למילים.
המילים מתארות מספר סיטואציות קשות מאוד מהחיים, על רקע של לחן עליז, קופצני וכמעט לא אכפתי שהלחין בנאי (וגם שר). הניגוד המכוון הזה יוצר את התחושה של כמה הסיטואציות הקשות המתוארות בשיר לא מעניינות את העולם ואת הציבור, שמבחינתו אין חדש תחת השמש והעולם ממשיך כמנהגו (או במילים אחרות "החיים חרא").
שיר יפה, המהווה דוגמה מעניינת איך ניגוד בין מילים ללחן יכול דווקא לעזור למחבר להמחיש את המסר שהוא רוצה להעביר.

7 תגובות:

Noa Levin אמר/ה...

יופי של רשומה גיא!
אני חושבת שעל ניגון עתיק כבר דיברנו לא פעם.. לעניות דעתי זעירא כיוון בדיוק למה שאביתר עשה בשיר שלו - להדגיש את המילים הקשות אל מול הלחן הרך ועולץ.

ליל חניה - פעם ראשונה לי לקרוא את המילים במלואן (מפתיע.. אפילו אותי)

תיבת הזמרה נפרדת - אכן הפליא אותי הלחן בזמנו כשנתתי את תשומת הלב למילים - אבלזה משהו שכפי שאמרת - אנחנו כל כך רגילים לשמוע אותו.. אז כבר פחות שמים לב

Guy Alon אמר/ה...

תודה רבה נעה :)

שמוליק הרפז אמר/ה...

גיא,
ניתוח מעולה , קראתי בשקיקה (חלק הכרתי).
שאפו.

Guy Alon אמר/ה...

תודה שמוליק. כיף לקבל פידבק חיובי

ilana.palomo אמר/ה...

"ניגון עתיק" - מדהים, בדיוק השבת שמענו השיר ב 103FM ואמרתי לבן זוגי עד כמה הלחן, יפה כשלעצמו, אך זועק אי התאמה למילים, ובעיקר ה"לה, לה, לה" ששר גאון בפזמון.
וכמו שכתבה לפני נועה, התרגלנו וכבר איננו שמים לב למילים [וחבל].

"אומרים ישנה ארץ" - מסכימה עם כל מילה שכתבת ויותר מזה, לא אוהבת את הלחן.

אני רוצה להוסיף לחמשת שיריך שיר נוסף, שלא הוזכר ברשומה המשובחת שלך: שירה המופלא של רחל "זמר נוגה". כולם מכירים את לחנו של שמוליק קראוס, ששרו "החלונות הגבוהים". מאז ומעולם לא התחבר לי לחלוטין הלחן למילותיה הכואבות של רחל. לעומתו, לחנו המופלא של יוסף מוסטקי [מלחין, יוצר וזמר] מתכתב באופן מושלם עם המילים. אני מצרפת הקישור לסרטון, ששר יוסף מוסטקי.
https://www.youtube.com/watch?v=G0ZXALpXhx0

שיהיה שבוע טוב ורק חדשות טובות!

Danny Lieblich אמר/ה...

ל"תיבת הזמרה נפרדת" יש גם לחן של יוני רכטר. אני פחות אוהב אותו דווקא, אבל אולי זה בגלל שאני רגיל מדי ללחן של נחצ'ה.
חוץ מזה, איך אפשר לכתוב על לחנים לא מתאימים, ולא להזכיר את "הכינור הנאמן"? "עצוב ומר ורע לי בנשמה (עוד פעם!)"

Guy Alon אמר/ה...

אילנה היקרה. תודה על תגובתך ואת הלחן של מוסטקי גם אני אוהב מאוד