פוסט מוזיקלי - אותן המילים בלחנים שונים

 שבת של סגר, אין לי כח לעשות יותר מדי. אז במה אמלא את הזמן? נכון. אייגע אתכם בפוסט מוזיקלי טרחני נוסף.

זוכרים שלפני כמה שנים כתבתי פה על תופעה של מילים שונות באותו הלחן? (ברור שאתם זוכרים. זה נקרא "מה, זה שיר אחר?" , באמת, פוסט יוצא מן הכלל).
אז עכשיו, אני מרגיש שהתנאים בשלו לפוסט הפוך. מילים שהתפרסמו בלחנים שונים. 

כמה מילים על הפוסט. 
אז ככה, יש המון דוגמאות, ואני לא מתיימר להציג את כולן. זה בעיקר נפוץ לגבי מילים מהתנך או ממסורת ישראל. נפוץ לא מעט גם עבור מילים שנכתבו על ידי משוררים ידועים. 
אני אביא פה כמה דוגמאות. רובן די ידועות, ואנסה, בשם עצמי כמובן, להחליט איזה לחן טוב יותר.
זה כמובן עניין של טעם אישי, ואשמח לפתוח את זה לדיון, אבל לא פחות מהטעם האישי, שווה לשקול כאן באיזה מהמקרים הלחן הולם יותר את רוח המילים.

זהו, חפרתי.
מתחילים.

אומרים ישנה ארץ (שאול טשרניחובסקי)

המילים: פה זה קצת טריקי. המשורר עצמו כתב שתי גרסאות, בשל ביקורת על הגרסה הראשונה שהיתה קודרת והביעה אכזבה מההבטחה הלא ממומשת של הארץ המובטחת. בגרסה השניה הוא הוסיף בית יותר אופטימי.
קצת רקע על השיר אפשר לקרוא פה.

הלחנים:
  • הלחן הראשון, יואל אנגל מ 1924. 
  • הלחן השני, שלמה ארצי, 1973. ארצי השמיט את הבית השלישי של הנוסח המקורי, ואת הבית האחרון הפך לפזמון חוזר.

  • הלחן השלישי, נעמי שמר, 1979, גרסה המשלבת את שני נוסחיו של טשרניחובסקי.

הזוכה
כאמור, זה עניין של טעם. בעיני הלחן של שלמה ארצי פשוט יותר יפה, יותר עמוק, ויותר קרוב ברוחו לרוח ספקנות והאכזבה שהביע טשרניחובסקי בשירו. חוץ מזה, אני לא יכול להשתחרר בראש מהשירה של נעמי שמר, שהיא פשוט רעה בעיני (לפעמים קשה לנתק את הלחן מהקול ששר אותו.  שלמה ארצי.

החול יזכור (נתן יונתן)
המילים: ללא ספק שיר זיכרון, או שיר געגועים. ובכל מקרה שיר נוגה. כולנו מכירים אותו מהשמעות בלתי פוסקות מימי זיכרון למיניהם. בשירה של חוה אלברשטיין. קצת רקע על המילים כאן.  

הלחנים:
  • הלחן הראשון, נחום היימן. זהו כנראה הלחן המוכר יותר, והביצוע המוכר מכולם הוא של חוה אלברשטיין.

  • הלחן השני, שלמה ארצי עושה את הופעתו השניה והאחרונה ברשימה הזו. מתוך התקליט "מקום" (1981).

הזוכה
אני מת על התקליט "מקום", והלחן של שלמה ארצי יפה בעיני, אבל בעיני לחלוטין לא מתאים לכוונת המשורר. כך שבעיני נחצ'ה לוקח באופן ברור (אם כי ...אם אדרש לבחור מה לשמוע בשעות הפנאי, אני מעדיף את שלמה ארצי)


שירים עד כאן (נתן יונתן)
המילים: כן.שוב נתן יונתן. ושוב שיר מאוד מוכר. המילים נכתבו למיטב ידיעתי ב 1979, אבל אני לא חותם על זה.
את המילים, שאני מניח שרוב הקוראים מכירים, אפשר לקרוא בקישור הבא

הלחנים:
  • הלחן הראשון הוא של  גידי קורן  מ 1980. הלחן נכתב עבור להקת האחים והאחיות, וזה הלחן בו אני הכרתי את השיר.

  • ב 1984 קיבץ נחום היימן (כן, שוב הוא) קבוצה מופלאה של זמרים צעירים וקרא לה "חופים". בחבורה הזו היו מאיר בנאי, משה דץ, חני ליבנה, וליסה לאנג. המופע שהעלו כלל עיבודים מחודשים לשירים ישנים של נחצ'ה, וכמה שירים חדשים. הלהקה הזו, עד היום, מזוהה עם הלחן של נחצ'ה למילים האלה.

הזוכה
בחירה קשה. אני אוהב את שני הלחנים. שניהם די תואמים את רוח המשורר, ופה אני הולך להעדפה אישית. הרכב חופים מנצח, לא רק בגלל הלחן במקרה הזה, אלא בגלל ההרכב שכולל 3 קולות שאני פשוט מאוד אוהב. דץ, מאיר בנאי, וחני ליבנה. כל אחד ואחד מהם זמר בחסר עליון.


הדודאים/מגדים (שיר השירים, פרק ז', פסוק י"ד)
המילים: דוגמה קלאסית שהתייחסתי אליה בפתיחה של הלחנת מילים מהמקרא. יש המון דוגמאות כאלה. אזכיר בהקשר הזה את "אדון עולם" שיש לו כמה לחנים, ויש עוד ועוד. את הדוגמה הזו בחרתי בגלל השוני הגדול בין הלחנים ואופי הביצוע שלהם, שהוא מעניין בעיני. 
"

הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙ כָּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ"


הלחנים:
  • הלחן הראשון הוא של  נחום היימן (פעם אחרונה, אני מבטיח) והתפרסם בביצועם של הגבעתרון ב 1966 תחת השם "מגדים".

  • הלחן השני הוא של צבי שרף (הנה, שם חדש). לחן דרמטי מאוד, מחוזק בהרמוניות הקוליות המצויינות של להקת סקסטה, הוצג לציבור לראשונה ב 1979 בפסטיבל הזמר החסידי ה 11).

הזוכה
יסלח לי נחצ'ה, שהלחן שלו לדעתי הרבה יותר "ברוח" הכתוב במקרא, לדעתי. אני הולך פה על צבי שרף וסקסטה. פשוט בגלל שהלחן והביצוע כל כך מושלמים בעיני. זה באמת אחת מהיצירות שאני יותר אוהב בזמר העברי. הלכתי פה פשוט על יופי טהור.


ניגון עתיק (נתן אלתרמן)
המילים: 1957, מתוך "עיר היונה". מילים קשות על אהבה שמתחילה בנתינה אין קץ ("אמכור את עיני השתיים, ואביא לך גם יין, גם לחם) ומסתיים באובססיביות רצחנית שלא היתה עוברת היום השמעות ברדיו ("אשרוף את ביתך עלייך"). פרטים על השיר וניתוח מעניין שלו בקישור הבא.

הלחנים: אני מכיר 3 לחנים. שונים אחד מהשני כשוני מזרח ממערב. אחד מהם מוכר מאוד ומזוהה עם השיר (שלא בצדק) ושניים מוכרים, אבל פחות.
  • הלחן הראשון הוא של  יוחנן זראי, והמבצע היה אריק לביא. לחן דרמטי, כבד, ולטעמי הולם מאוד את המילים הקשות. הסרטון הבא לקוח מהערוץ שלי, ובו תיעוד נדיר של אריק לביא שר את החלק "האלים" בשיר.

  • הלחן השני הוא של מרדכי זעירא. הביצוע הוא של יהורם גאון. זה הלחן המושמע ביותר של השיר הזה. בעיני, הלחן כולו הוא תקלה אחת גדולה. הקלילות העולצת שבה יהורם גאון שר "לה לה לה" בשיר שמדבר על אהבה אלימה ואובססיבית מעיד על חוסר הבנה מינימלית בהתאמה בין מילים ללחן.


  • הלחן השלישי הוא של נפתלי אלטר  מ 1974. הביצוע הוא של אושיק לוי. זה הלחן הפחות מוכר מהשלושה. לחן טוב, אושיק לוי בשיאו כזמר, ומוטיבים ג'אזיים קלים מתגנבים ללחן של נפתלי אלטר. בעיני - החולשה של הלחן הזה היא אורכו. כ 8 דקות.

הזוכה: .יוחנן זראי. דרמטי, מוטעם היטב, ביצוע מעולה. את הלחן של זעירא (יהורם גאון) פסלתי על הסף, והלחן של נפתלי אלטר טוב, אבל לא מספיק טוב.

הכניסיני תחת כנפך (חיים נחמן ביאליק, 1905)
אתייחס ל 3 לחנים, והחלק המבלבל פה שיש מליון ביצועים בערך, ולא כולם טובים. אשתדל להתמקד בלחן ולנטרל את איכות הביצוע שלו.

המילים: שיר על אהבה מיוסרת, שאני בטוח שרובנו יכולים לדקלם. רקע על השיר בקישור הבא, ומילים מלאות בקישור הזה.

הלחנים: אני מכיר 3 לחנים, אבל אני די בטוח שיש יותר. בלחנים האלה יש איזה משחק עם מילות השיר ומבנה השיר שמתבטא בכפלות והזזת בתים. קצת דומה לדוגמה של "אומרים ישנה ארץ".
  • בשעה טובה מסתנן למצעד שלנו המלחין הידוע "עממי". הלחן הזה הוא הלחן שהושר בהכי הרבה ביצועים. החל מנחמה הנדל, דרך אסתר עופרים וכלה בריטה שמבצעת אותו בביצוע שהוא בעיני לא פחות ממופתי. זה גם הביצוע שבחרתי לסרטון

  • נורית הירש הצעירונת, 1973, מלחינה לכוכב העל דאז, יוני נמרי, את הלחן הזה עבור תכנית טלוויזיה של שירי ביאליק. בהמשך בוצע גם על ידי שלישיית המעפיל ויהורם גאון.


  • הלחן השלישי הוא של מיקי גבריאלוב  מ 1979. הביצוע הוא של אריק איינשטיין. לחן וביצוע מאוד מוכרים.

הזוכה
קשה, קשה. הביצוע של ריטה הוא כל כך טוב שקשה להתעלם ממנו, אבל אם מנטרלים אותו הרי שלטעמי...הלחן של נורית הירש לוקח מה עוד שבעיני זה שיר שראוי שיהיה מושר על ידי זמר. הזעקה של יהורם גאון או יוני נמרי "עתה אין לי כלום בעולם" כל כך נכונה לרוח השיר, שלא לדבר על זה שהלחן כולו נפלא...כך שזו הבחירה שלי. הלחן של גבריאלוב, כמו הביצוע של אריק איינשטיין בינוניים ולא מעניינים לטעמי.

טוב, התחלתי להתעייף מכל הקישורים, אז אסיים כאן ואגיד שיש כמובן עוד המון דוגמאות. הנה עוד אחת מהירה - מותר לומר (אלתרמן) - דיוויד ברוזה מול חנן יובל  (דיוויד ברוזה, בידיים קשורות, מאחורי הגב).

זהו לעכשיו. המשך דיון...בפוסט בפייסבוק (או כאן למטה בתגובות )

אין תגובות:

פרסום תגובה