מר ספוק מת *

(הפוסט פורסם לראשונה בפייסבוק ב 28 לפברואר 2015, עם הוודע דבר מותו של לאונרד נימוי, ואני מפרסם אותו מחדש כאן, עם עריכה ותוספות קטנות)

טוב, אני מניח שכולם כבר שמעו שמיסטר ספוק מת, או כמו שכמה אנשים התעקשו לקרוא לו, לאונרד נימוי.
הפייסבוק מלא באזכורים, הספדים, תמונות וכדומה.
האמת? התעצבתי. ספוק היה חלק מילדותי. חיקינו אותו, הערצנו אותו.
הבנות שלי שאלו אותי... "מה הקטע" ? למה כולם מתרגשים מאיזו דמות מופרכת, מהעידן הפרהיסטורי, עם איפור מטופש, וחולצה לא ברורה. ובכלל, מה כולם כל כך מתרגשים ממוות של מישהו שהדבר היחיד והאחרון המשמעותי שעשה היה תפקיד באיזו סדרת מדע בדיוני , בסוף שנות השישים.

אז ניסיתי להסביר...




הסברתי להן שפעם היה רק ערוץ טלויזיה אחד, ועלילות ספינת החלל אנטרפרייז , על פעלוליה ואנשיה, היו מעבר לכל דבר שאי פעם ראינו על המסך, ושמר ספוק היה חייזר, אבל גם אנושי, ושכולנו הערצנו אותו, כי הוא כל כך רציונלי וחסר רגש, אבל רק בכאילו, כי בפנים היה לו לב טוב ורחום. יותר מכל האנשים האמיתיים.
ועוד הסברתי שעד היום..כשאני שומע ורואה את אות הפתיחה, אני נכנס לסוג של אקסטזה. וכשהקריין מכריז "to boldly go where no man had gone before" ואז..האנטרפרייז מזנקת לה ממקומה ונעלמת לה אל תוך החלל...זה פשוט אושר עבורי.

הסברתי, ואז..עצרתי באמצע. כי ראיתי את המבטים המשתוממים, שלא לאמר חומלים, שאין להם סיכוי להבין מה היתה פעם עבורנו סידרה כמו "מסע בין כוכבים", ומישהו כמו מר ספוק.
וחשבתי לעצמי..."לעזאזל אני זקן".

אין תגובות:

פרסום תגובה