ניו אורלינס - ערים, עיירות, ומה שביניהן

 אז הגעתי לניו אורלינס. לפני יומיים כבר, האמת.

מה אגיד לכם? כלום. על ניו אורלינס אתם יודעים, או יכולים לקרוא. תמונות לא חסרות.
עיר יפהפיה, צבעונית, מלאת שמחת חיים ומוזיקה. ארכיטקטורה מהממת, נהר המיסיסיפי, אוכל קיג'וני, תרבות קריאולית.
כיף.
אז בואו נתקדם ואספר לכם למה אני מתחרט שהקדשתי לניו אורלינס 3 ימים.

אחד מהדברים שהטיול הזה מלמד אותי זה מה מתאים לי יותר, ומה  מתאים לי פחות. 

עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון - ניו אורלינס היא תחנת חובה. אני שמח שהגעתי. אבל!!!
אבל היא עיר ענקית, המולה, המוני אדם, רעש ובעיקר מיסחור לעייפה של כל סצנת המוזיקה.
רחוב בורבון המפורסם הוא מופת לקקפוניה סינטתית של חווית מוזיקה ממוסחרת וחסרת נשמה. רעש, צלילים שמתערבבים זה בזה, וכשאני מסתובב ברחוב זה הערב השלישי, אני רואה את אותן להקות עושות את הרוטינה שלהם שוב ושוב.
כן, יש פה המון להקות, הרבה זמרים, וכולם עובדים על "טייס אוטומטי". הייתי אומר שיש בזה אפילו משהו וולגרי.

לצערי לא הצלחתי להגיע למקומות האותנטיים (ויש כאלה) מכל מיני סיבות.

חוץ ממקום אחד - המקום שיודעי דבר לחשו לי באוזן ונקרא "the morher-in-law lounge".
אז הלכתי אליו. 
הוא נמצא בשכונה רעה, וכשהגעתי אליו נתקלתי במבטים תמהים מה אני עושה שם.
התעלמתי ונכנסתי. איך נגיד בעדינות? מוזיקה מעולה, אבל הייתי הלבן היחיד שם. בין עשרות "לא לבנים".

the mother-in-law lounge

אפילו להרפתקן כמוני זה הרגיש לא נכון, והמחשבה על לצאת משם ולחזור ברגל למלון בשעות החשכה שכנעה אותי שעדיף לי במחוזות הבטוחים של הרובע הצרפתי.

ומעבר לזה, וכאן התובנה החשובה עבורי - אני פחות טיפוס של ערים גדולות.
הבדידות של הטיול שלי הועצמה והוכפלה בעיר הגדולה.
באופן פרדוקסלי - ככל שאתה מוקף ביותר אנשים, כך אתה יותר לבד.

אני מגלה שדווקא בעיירות ובכפרים היה לי הרבה יותר קל להשתלב, לפתח שיחות.
האנשים המקומיים מאירי פנים יותר, סקרניים יותר, פתוחים יותר להבין מי זה הזר הזה.
ובניו אורלינס - אני לא ממש מעניין אף אחד.

ובכלל, טיול כזה צריך לתת את הדגש על המקומות הקטנים ושכוחי האל. לניו אורלינס יש מי שידאג, תודה רבה.


זהו. עד כאן התובנה להיום.

הערב אני מסיים את הטיול במשחק NBA , ומשם נוסע לעבוד עוד כמה ימים בוושינגטון.
יש לי עוד הרבה תובנות, ודברים לספר על הטיול. אשמור את זה לפוסט הסיום שיגיע מן הסתם בעוד יום-יומיים.

טוב, נתחיל את היום...

אין תגובות: